מדריכים לישראלים בניו יורק

הכל
משפחה וילדים
גוף ונפש
משפטי ופיננסי
טיולים
לייף סטייל
שירותים חיוניים
אוכל ושתייה
אחר
התמתחות מנטלית

התמתחות מנטלית

על ידי Nissim Sade

התמתחות 

בואו נדבר שניה על מתיחות, רבים מסכימים שמתיחות הם דבר חשוב, תראו כמה שיעורי יוגה יש שם בחוץ, כל מאמן כושר יגיד לכם שמתיחות הן דבר חשוב מאוד להתפתחות של השרירים ושימור היציבה ולכן זה חשוב במיוחד אחרי אימון אבל לא רק. 

מה קורה לגבי התמתחות במובן המנטלי? האם אנחנו נמתחים שם? מה זה בכלל אומר? איך נמתחים במובן המנטלי? 

בואו נגדיר התמתחות, ונראה כיצד ליישם זאת, התמתחות היא יציאה מאזור הנוחות, כלומר לעשות משהו שממש לא בא לעשות ובכל זאת עושים למרות הרעשים והפחד מלא לעשות. 

אני זוכר שפחדתי פחד מוות מהרעיון של לצנוח ממטוס, זה נראה לי מטורף, יחד עם זאת ידעתי שעבורי לעשות זאת, זאת התמתחות ולכן למרות כל החשש והפחד עשיתי זאת וגם נהנתי בסוף. 

מה שאני מזמין אתכם לעשות זה לבדוק בתוך הפעולות שלכם היום מה יכול לבטא התמתחות? מהו שאתם דוחים כבר הרבה זמן ולא עושים, האם זאת שיחת טלפון למישהו? או אולי פגישה או אולי הצעה לבילוי משותף? תבחרו שלוש פעולות היום שיכולות לבטא עבורכם סוג של התמתחות. הפלא הוא שככל שעושים זאת יותר השריר מתארך וטווח התנועה שלנו גדל בצורה משמעותית.. 

תנסו מקסימום זה יצליח. 


שיהיה שבוע מעולה 

ניסים שדה

8 דברים שצריך לדעת לפני שחותמים על חוזה שכירות בניו יורק

8 דברים שצריך לדעת לפני שחותמים על חוזה שכירות בניו יורק

על ידי Legally - ליגלי

קיבלתם את ההחלטה לעבור לתפוח הגדול, העיר שלא ישנה, ואפילו הצלחתם למצוא את דירת חלומותיכם! (או פשוט דירה שיכולתם לממן)

אתם בטח מרגישים שכבשתם את העולם!

כל מה שנשאר עכשיו זה לחתום בתחתית של מספר עמודים משפטיים ומברוכ! אתם עומדים לעבור לביתכם החדש.

נכון? טוב.. לא בדיוק.


אנחנו בליגלי מאמינים שאתם צריכים להכיר היטב את זכויותיכם ואת ההתחייבויות שלכם, כפי שהם מופיעים באותם עמודים משפטיים שמרכיבים את חוזה השכירות שלכם. לצורך כך, הרכבנו עבורם 8 (וחצי!) דרים שצריך לדעת לפני שחותמים על חוזה שכירות בניו יורק:

  1. בררו אם הדירה שלכם נכנסת להגדרת שכירות-יציבה (rent-stabilized apartment): דירות אלה לא זולות כו שחלק מהאנשים טוענים, אבל תהיו מוגנים חוקית מעליית שכר הדירה ופינויים. בשנים האחרונות דירות מסוג זה עשו קאמבק ומספרן בשוק עלה. אז אם אתם יכולים, כדאי למצוא דירה שכזו או לנסות ולהבין אם הדירה הנוכחית שלכם מועמדת להיות כזו.
  2. בדקו את היסטוריית השכירות בבניין: אתם ממש לא רוצים לחתום על חוזה שכירות של מה שנראה כמו דירת חלומותיכם, רק כדי לגלות שלבניין יש הפרות בטיחות חמורות, בעיות חימום, מחסור במים חמים, התפשטות שרצים ועובש בכל מקום. אתרים שונים מאפשרים לראות את היסטוריית הבניין, אז שווה לבדוק שם לפני שחותמים.
  3. היזהרו מהונאות שכירות: ניל בארי, מתווך בניו יורק, פרסם לאחרונה דירה להשכרה במנהטן, ומיד לאחר מכן החל לקבל שיחות בנוגע לאותה דירה במחיר נמוך יותר. מסתבר שמספר נוכלים החליטו "לגנוב" את המודעה שלו (כולל את השם שלו!) ופרסמו אותה במחיר נמוך יותר יחד עם דרישה משוכרים לתשלום של $300 דולר מקדמה כדי להוכיח רצינות, לאור הביקוש הגבוה לדירה. אם עסקה נראית לכם טובה מכדי להיות אמיתית, ובעיקר אם מישהו מבקש מכם כסף לפני שבכלל ראים את הדירה, כדאי להיזהר ולבדוק את העניין לעומק.
  4. בעל הבית חייב לספק חימום – אתם לא צריכים לסבול את הקור הנוראי של החורף בניו יורק כשאתם לובשים מעיל בתוך הדירה! לפי חוקי ניו יורק, בעל הבית חייב לספק לכם חימום בין התאריכים 1 באוקטובר ועד ה-31 במאי החל מ-6 בבוקר ועד ל-10 בערב. אם הטמפרטורה בחוץ יורדת מתחת ל-55 מעלות (פרנהייט..), הטמפורטורה בפנים צריכה להיות פחות 68 מעלות בכל מקום בדירה. בין השעות 10 בלילה ועד 6 בבוקר הטמפרטורה בתוך הדירה צריכה להיות לפחות 62 מעלות, בלי קשר לטמפרטורה בחוץ. אה כן, גם יש לספק לכם מים חמים 24 שעות ביממה במהלך כל השנה!
  5. אין חלונות? לפי החוק, הדירה לא ראויה למגורים. אותו הדבר נכון לדירות מרתף ודירות שבהן השירותים והמקלחת נמצאים בחדרים נפרדים. תוכלו למצוא את הסטטוס המשפטי של הדירה שלכם במחלקת הבנייים של העירייה ע"י בקשה לתעודת תפוסה (Certificate of occupancy).
  6. ניירת, ניירת ניירת: אומנם מיושן, אבל מאוד יעזור להקל את התהליך ולייצר אחיזה בדירות היותר מבוקשות אם תהיה בידיכם הדיירת הדרושה יחד עם קצת כסף נגיש. תצטרכו להציג הצהרות מהבנק, לשלם עבור טפסים שונים, החזרי מס ותמונת פספורט. אם אתם מתחילים עבודה חדשה כדאי שיהיה בידיכם עותק של מכתב הצעה המפרט כמה תרוויחו. אנחנו ממליצים לסדר את כל הניירת במסמך PDF ובטיוטה במייל כך שתוכלו לשלוח אותם במהירות אפילו מהטלפון ותהיו מוכנים לשלם פיקדון ושכירות של החודש הראשון כבר במעמד הגשת המועמדות לדירה. בשוק שכירות חם, כל דקה חשובה.
  7. רצוי מאוד שתבדקו את שפוליסת הביטוח של הדירה תקפה גם עבורכם: ברוב המקרים, הביטוח של בעל הבית לא מכסה את השוכר. במקרה שכזה, יהיה עליכם לרכוש ביטוח משלכם כדי להגן על הרכוש מפני שריפה, נזקי מים וגניבה, כמו גם אחריות אישית לנזקים.
  8. תבינו מה חוזה השכירות שלכם באמת אומר: זה חד משמעית הטיפ החשוב ביותר ברשימה! בעל הבית החדש שלכם עלול לכלול בהסכם סעיפים שיכולים לפגוע בכם בעתיד, בין אם בין השורות, באותיות הקטנות, או בצורה הכי גלויה באמצעות שפה משפטית מבלבלת. עליכם להבין באופן מיטבי על מה אתם חותמים וכדאי שזה יקרה מהר ככל שאפשר, כי אם תיקחו את הזמן ייקחו לכם את הדירה. אם יש לכם חבר עו"ד תוכלו לבקש ממנו לעבור עבורכם על החוזה, או שתוכלו פשוט להשתמש בליגלי – שלחו לנו את החוזה שלכם ותוך 48 שעות תקבלו פרשנות של הסעיפים הבעייתיים יחד עם המלצות לאיך להתמודד איתם – וכל זה מעו"ד אמיתי שיהפוך את המשפטית לשפה פשוטה וברורה.


כדי להבין מה החוזה שלכם אומר, פשוט שלחו אותו לליגלי!

legally.space/send-contract


מניעת פגיעות קור בבית

מניעת פגיעות קור בבית

על ידי Maklee Home

קר, מאוד קר,

כיצד למנוע פגיעות קור בבית

הסופ"ש הקרוב יהיה הרבה יותר קר, לכן ריכזתי עבורכם מספר טיפים:

  1. השאירו ברזים מטפטפים במהלך הלילה או בשהייה ארוכה מחוץ לבית כדי למנוע פיצוץ בצינורות המים.
  2. בודדו צינורות מים החשופים לקור. צינורות בעליית הגג או בקיר חיצוני. בידוד פשוט, מעין "שרוול", לצינורות חשופים עולה כ-10 $.
  3. השאירו את החימום בבית עובד גם אם אינכם נמצאים בבית. מומלץ שהטמפרטורה בבית לא תרד מתחת ל-55 מעלות.
  4. מערכת baseboard נוטה לעיתים להיחלש בקור עז, והמערכת תתקשה להגיע לטמפרטורה שקבעתם.

ממליץ להעלות את הטמפרטורה של בויילר המים מ-180 מעלות ל-190 מעלות, כך תשפרו במקצת את הטמפרטורה בבית.

שיהיה סופ"ש חם,

גיא פלג MAKLEE HOME


איך לא להיכנע ל-L Train, להגיע לעיר בזמן ולדפוק את המערכת

איך לא להיכנע ל-L Train, להגיע לעיר בזמן ולדפוק את המערכת

על ידי Ran Harnevo

זה קורה פעם בשבועיים, במקרה הטוב. התור הזה - הנורא ואיום שבא למות. תכירו, ה- L Train בתחנה של בדפורד, יש בקרים שסיכה לא מצליחה להגיע למשרד שלה. אין לה מקום. אני בטוח שבדפורד היא לא התחנה היחידה עם השיגעון הדחוס הזה, אבל היא התחנה שלי.

תסתכלו בתמונה, היא מהבוקר, והיא הרבה יותר גרועה ממה שהיא נראית. כי כשיש תור בלתי נסבל ל-L, התור הזה הוא שקר של אפשרות, אבל הוא אף פעם לא נגמר. במקרה הטוב יצליחו 4 אנשים להיכנס לכל רכבת (וגם זה אחרי שידחפו באגרסיביות את מאסת הבשר הדחוס שבקרון). זה הסיוט הפרטי שלי, הבקרים האלה: לצאת ולקחת מונית של שעה? להישאר ולהיות ישראלי עם מרפקים כדי לדחוף פנימה? לקלל? להרגע? רגעים קשים.

אז למדתי מה לעשות, וזאת אחת הקומבינות שאני הכי אוהב בעולם. היא פשוטה, אינטואיטיבית, ועדיין איכשהו לא הפכה לשיטה של הרוב (מה שכמובן, היה הורס אותה). 

בקיצור, לא מתלבטים, לא מנסים, לא ממרפקים, פשוט תופסים רכבת לצד השני - בדר״כ שלוש תחנות עד לבושוייק, לפעמים גם ארבע ובמצבי קיצון חמש. יוצאים מהתחנה, עוברים את הכביש, נכנסים חזרה לצד הנכון (למנהטן), ונכנסים פנימה לפני שהרכבת הופכת לגוש בשר אחד גדול ומריר.

זהו. ככה פשוט. 30 דקות היום, וכבר במשרד. שלא לדבר על הסיפוק של לחזור לתחנה של בדפורד ולראות מתוך הרכבת שהתור רק גדל בינתיים והאנשים על הפלטפורמה שונאים את העולם, כשאתה כבר דחוס ומחומם היטב בתוך גוש הבשר הגדול שנוסע לעוד יום עבודה בעיר. 


איך לעשות חומוס סבבה לגמרי כאן בניו יורק, בלי לעשות מזה כזה עניין

איך לעשות חומוס סבבה לגמרי כאן בניו יורק, בלי לעשות מזה כזה עניין

על ידי Ran Harnevo

הסיפור הוא פשוט: אני אוהב חומוס. לא כקלישאה ולא כי רחוק מהארץ. תמיד אהבתי. בתל אביב חומוס היה עניין של פעמיים בשבוע (חמשת הגדולים שלי בעיר - אבו אדהם, חומוס בית לחם, הסורי בכרם, אבו חסן ואבו דאבי). אבל בניו יורק המרדף אחרי חומוס סביר התיש אותי. זה לא שאין, יש פה ושם, אבל זה רחוק ולא זמין ואני צריך את החומוס שלי לידי. אז לפני שנה בערך החלטתי ללמוד ולהכין. לבד ובאופן קבוע. התחלתי לקרוא, להבין, להתנסות, עד שמצאתי את הנוסחה השלמה. כבר חודשים שתמיד יש חומוס במקרר וכולם מבסוטים. פיצחתי את השיטה, וזה קל בחיי. להלן היא:

אז ככה, בכל מתכון באינטרנט שמכבד את עצמו, יטחנו לכם במוח כאילו לעשות חומוס זאת איזה אומנות יוצאת דופן והכל בפרטים הקטנים: צריך לקלף את הקליפה מהגרעינים, ומאוד חשוב איזה גרגרים לקנות, וכו וכו. זה הכל שטויות! בטח אם אנחנו חיים פה ומה שיש לנו בסופר זאת פשוט זוועה. לעשות חומוס טוב זה קל. מאוד. כל מה שצריך זאת קצת סבלנות, מעבד מזון, ואחלה טחינה. אם יש לכם מספיק מאלו, תתקדמו איתי. 

ממשיכים. קונים בסופר גרעיני חומוס. לא באמת משנה איזה, נשבע לכם. ו-24 שעות לפני ההכנה שמים אותם בקערת מים. שזה השלב הכי קשה, לתכנן קדימה! אני מחליף את המים פעם או פעמיים במהלך ההשריה. וגם אם אתם מתעצלים ולוקח לכם 48 שעות עד שאתם ניגשים לעבודה, הכל בסדר. הגרגרים ימתינו. 

מה הלאה? לוקחים סיר גדול, רחב של מרק, ושמים בתוכו את גרגרי החומוס. אני מוסיף 8-10 שיני שום ובצל מקולף חתוך לארבע (יש גם כאלה שמוסיפים גזר אחד חתוך לשניים, עניין של טעם). מעל זה מוסיפים מים, בערך 5 ס״מ מעל החומוס ומעט מאוד מלח. מרתיחים, מנקים את הקצף שנוצר למעלה, שמים על אש בינונית-קטנה ונותנים לסיפור 45 דקות עד שעה בלי לכסות את הסיר.

אחרי 45 דקות אני מוסיף כפית או שתיים של סודה לשתייה כדי לרכך את החומוס מהר יותר ולקצר את זמן הבישול. ממשיכים עם סיר פתוח ואם צריך מוסיפים טיפה מים, כדי שבסיום המים והחומוס יהיו בערך בקו אחד (המים חשובים, מוסיפים אותם אחר כך לטחינה במעבד מזון). 

עד מתי מחכים? עד שהחומוס רך מאוד מאוד, שאתם יכולים לפרק אותו בקלות עם שתי אצבעות. כשהגעתם לשם מכבים את האש ונותנים לנוזל להתקרר קצת עד שיהיה פושר. ואז ניגשים למלאכת ההרכבה. 

בתוך מעבד המזון שמים את גרגירי החומוס (לא את הכל כמובן, תלוי בגודל המעבד) עם קצת מים מהסיר, ונותנים עיבוד ראשוני עד שיש משחה. את שיני השום אני מוסיף עם הגרגרים, אבל את החלקים הגדולים של הבצל אני זורק לפח (אם נשארו חלקים קטנים מהבצל, זורם איתם). למשחה שנוצרה מוסיפים קצת טחינה ונותנים עוד פוש של חצי דקה בערך. 

עכשיו לגבי הטחינה. היא מרכיב קריטי. טחינה טובה זה המינימום לחומוס טוב. אני מזמין הר ברכה מהמכולת אונליין. יש הרבה טחינות סבירות להשגה בניו יורק, אבל אם בא לכם להשקיע אז כאן זה המקום. 

נחזור למעבד מזון: מה עכשיו? אני מוסיף בין 2 ל-3 חצאי לימון (לימון חובה, כמות עניין של טעם), חצי כפית כמון ולא יותר מרבע כפית מלח. חומוס צריך טיפה מלח אבל יותר מדי יהרוס אותו. על זה מוסיפים עוד שפריץ נדיב של טחינה ונותנים למעבד לעשות את העבודה. 

לסיום, פשוט טועמים ומתקנים. עוד קצת לימון אם צריך, עוד קצת מלח, עוד כמון, אולי מים מהסיר לדלל או קצת טחינה להסמיך. החלטה שלכם. ומשם זהו, הכל מוכן, ובכל פעם משתפרים. מגישים עם שמן זית וקצת פטרוזיליה ואיזה בצל חי חמוד ליד.

כל מה שלא נאכל מחזיק שבוע במקרר. כל פעם שאתם פותחים אותו אתם גם עפים על עצמכם, וזה בונוס. תעשו חומוס אקיצר, זה מוסיף לאגו, וזה עושה את החיים הרבה יותר יפים!


*** עוד שני טיפים חשובים ***

1) אם אתם לא מארחים ולא צריכים את כל כמות החומוס, אל תטחנו הכל במכה. אני בדרך כלל משתמש ברבע מהכמות ואת שאר שלושת הרבעים שם בשלוש שקיות zip lock ומשם לפריזר. כשנגמר החומוס מבשירים ועושים עוד. בישול של סיר אחד מחזיק לי לבערך חודש. 

2) אם אתם רוצים להעמיק באמת, המתכון הזה והתגובות אליו הוא הכי טוב ברשת. משם התחלתי, אבל בעיניי בסוף היום הוא ״מקצועי״ מדי. http://humus101.com/?p=4

זהו. מוזמנים להוסיף להעיר ולהתווכח בתגובות. המדריך הזה נשמר באינדקס של הומיז ואני מקווה שבסוף התגובות בו יהיו יותר מחכימות מהטקסט עצמו. 


למה צוואה חשובה

למה צוואה חשובה

על ידי אבינועם אפרים - Jordan River Financial

שלום ושנת 2018 טובה ובריאה

בגלל שאני מתעסק בתחום הביטוח רציתי להעלות נקודה חשובה לכל המשפחות. צוואה!!! כל מי שכבר עשה ושכח לעדכן זאת הזדמנות טובה לעשות זאת ( להוסיף ילד חדש או לשנות כתובת וכד׳) למי שעדיין לא עשה אני ממליץ לעשות. 

אז קודם כל אני לא עורך דין ואני לא כותב צוואות יש מספיק עורכי דין בשוק שישמחו לעזור, רצוי כמובן להשתמש בעורכי דין שמתעסקים בנושא.

מדוע זה חשוב? כאשר אני נפגש עם זוג או כל אדם שיש לו ילדים לגבי ביטוחי חיים תוכניות חיסכון או כל תוכנית פיננסית תמיד עולה השאלה מה קורה אם חלילה לשנינו קורה משהו? נכון שאנחנו מציינים מוטבים לכל פוליסה, אבל פוליסה יודעת לשלם למוטבים את סכום הביטוח היא לא תוכנית פעולה מפורטת איך ומה לעשות עם הכסף במיוחד שמדובר בקטינים. בנוסף, במקרה שאין צוואה ונציג מהמשפחה של אחד מבני הזוג מגיע לדרוש משמורת על הילדים כמובן שצריך להוכיח קרבה משפחתית וכו׳ אזי בית המשפט ישחרר את הילדים. איפה דברים יכולים לצאת מכלל שליטה ? כאשר לא נקבע כלום ונציגים משתי המשפחות מגיעים לדרוש משמורת על לילדים, במקרה של אי הסכמה המדינה תקח אחריות לילדים ואז מאוד קשה להחזיר את הגלגל, וכמובן שהתהליך ניהיה יקר כי עכשיו זה בתי משפט ועורכי דין...כלומר הוצאה כספית לא מבוטלת ועוד יותר מזה לחשוב מה הילדים צריכים לעבור. צוואה עם מחשבה והסכמה מראש של שני בני הזוג תמנע את התרחיש הזה. 

צוואה כרוכה בתשלום לעורך דין , והיא בדרך כלל משקפת את רצון שני בני הזוג או גם במקרה של הורה יחיד קובעים מראש ; מי לוקח את הילדים , כל נושא הכספים והביטוחים מי אחראי לטפל בזה עד שהילדים גדלים ועוד הרבה פרטים שלכאורה נראים לא חשובים ביום יום אבל כאשר חלילה קורה משהו הם הופכים למאוד משמעותיים. 

לסיכום , יש עוד מספר נדבחים לצוואה אבל אני לא יכנס לפרוט בפוסט הזה...אל תידחו תשימו את הנושא ברשימת ״לעשות״ תיקבעו פגישה ותקבלו את כל האינפורמציה.

רעיונות לפעילות חורפית עם ילדים

רעיונות לפעילות חורפית עם ילדים

על ידי Daniella Rilov

אז צפויה לנו תקופה קרה בהחלט , הילדים כבר מטפסים על הקירות, ומי מאיתנו שלא נופשים כעת בקריביים מחפשים נואשות מה לעשות בעיר בימים אלה, אז הנה כמה רעיונות לשרוד את התקופה הזאת:


להחליק על הקרח

בכל שנה, בתקופה שקודמת לחג המולד, נפתחות ברחבי ניו יורק עשרות זירות החלקה, שרבות מהן נשארות פתוחות עד מרץ או אפריל. זירת ההחלקה המפורסמת בעיר, זאת של רוקפלר סנטר, פתוחה מאמצע אוקטובר ועד אפריל – מ-8:30 בבוקר ועד חצות. מספר האנשים שיכולים להחליק בכל עת מוגבל ל-150, כך שכדאי להתכונן לתורים ארוכים או להגיע בשעות הבוקר המוקדמות.

זירת החלקה פופולרית נוספת היא זירת וולמן בסנטרל פארק מתאימה במיוחד לילדים שכן תענוג להחליק איתם באוויר הפתוח, בין העצים, וליהנות אחרי ההחלקה מהאטרקציות הנוספות שהפארק מציע. גם זירה זו פתוחה עד חודש מרץ. במקום פועל בית ספר להחלקה על הקרח שבו ניתן להצטרף לשיעורים קבוצתיים או פרטיים ואף לשיעורים משותפים להורים ולפעוטות. בסנטרל פארק יש זירת החלקה נוספת, זירת לסקר (Trump Lasker (Rink, שלרוב פחות צפופה מזירת וולמן ואפשר להתרשם בה מקבוצות הוקי מקצועיות שמתאמנות במקום על בסיס יומי. ברחבי העיר פזורות עוד זירות החלקה רבות, בין היתר בפארק בראיינט (שם ההחלקה בחינם ויש לשלם רק עבור שכירת המחליקיים), בפארק המדינה River Bank עם נוף יפה של נהר ההדסון, ובפארק פרוספקט, שם יש שתי זירות החלקה, אחת מהן מקורה.

גלישה במזחלת

ברחבי העיר יש גבעות רבות שבהן אפשר לגלוש במזחלת במורד הגבעה וזה כידוע כיף להורה ולילד כאחד אז הנה כמה ספוטים טובים לגלישה:


סנטרל פארק, על מרחביו הלבנים בחורף, הוא יעד מועדף לגלישה במזחלות. Pilgrim Hill שבפארק היא אחת הגבעות הפופולריות בעיר, והיא עשויה להיות מעט צפופה. גבעה נוספת בסנטרל פארק היא Cedar Hill, והיא פחות צפופה ומתאימה במיוחד לגולשים מתחילים. גם ב-Riverside Park יש כמה גבעות נהדרות לגלישה, בימים מושלגים במיוחד כדאי ללכת לגבעה שבמעלה 103Rd st, אז, הריינג'רים של הפארק מארגנים תחרויות לבניית אנשי שלג ומלחמות בכדורי שלג. גם פארק פרוספקט שבברוקלין הוא מקום נהדר לבילוי ביום מושלג, בעיקר במדרונות שבאזור Long Meadow. בימים מושלגים הילדים יכולים ליהנות משוקו חם בחינם ב-Picnic House הסמוך. ואם אתם רוצים להמשיך להשתעשע בשלג, כדאי להגיע ל-High Lane, שם מתקיימות תחרויות פיסול בשלג אחרי שלגים כבדים במיוחד.


ניו יורק היא מעצמת מוזיאונים, ולמרות שיש בעיר הרבה מוזיאונים לאמנות שלא בהכרח ילהיבו ילדים שאינם חובבי אמנות גדולים, יש בה גם הרבה מוזיאונים ידידותיים לילדים או כאלה שמותאמים במיוחד. אחד מהם הוא מוזיאון הילדים של מנהטן שמציע המון הפעלות, מתקנים חווייתיים ותצוגות אינטראקטיביות לילדים.

עוד מוזיאון ילדים מומלץ הוא מוזיאון הילדים של ברוקלין הוותיק בעולם ובדומה למוזיאון של מנהטן הוא מציע תצוגות אינטראקטיביות וסדנאות שעוסקות בתרבויות, אמנות, מדע וסביבה.

מוזיאון הטבע ( Natural History. מלהיב במיוחד את הילדים בו ניתן לראות את שלדי הדינוזאורים בגודל מלא, פוחלצי החיות, דגם בגודל טבעי של לווייתן כחול, מאובנים, יהלומים, מטאורים ועוד. רבות מהתצוגות במוזיאון הן אינטראקטיביות. מדי שנה בחורף מתקיימת במוזיאון תערוכת פרפרים מרהיבה ביופייה בתוך חממה מיוחדת. במוזיאון פועל גם מרכז רוז לחקר הארץ והחלל ובו פלנטריום גדול וחדיש בו מוצג מיצג מולטימדיה מרשים. מומלץ ביותר.

זהו רעיונות נוספים בהמשך..

ותודה לטיים אאוט ולמטייל



אחד הימים הקרים החורף!

אחד הימים הקרים החורף!

על ידי עידו סימן-טוב

זה היה אחד הימים הקרים החורף.

ולא רק יחסית לחורף הזה אלא לכל חורף בניו יורק. עם מינוס של 7 מעלות צלסיוס ותחושה של מתחת ל15 (בגלל הרוח) באיזשהו שלב ביום.

יותר מידי קפוא בשביל להסתובב בחוץ.

אז התלבשתי לסקי, לקחתי את המצלמה ויצאתי לראות מה קורה בעיר הגדולה. מצ׳עמם...

בלי לבדוק בגוגל free things to do today in NY ובלי שום עזרים לקחתי רכבת מאסטוריה קווינס לעיר לכיוון כללי דאונטאון מנהטן.

היה כבר יחסית מאוחר אבל הייתי קצת עסוק אותו הבוקר. יצאתי רק בצהריי היום.

בגדול אם משהו קורה בעיר הזאת הוא קורה בקרבת הכיכרות המרכזיות. זה הטיול האהוב עלי.

ירדתי ב34 והחלפתי רכבת לכיוון W4 street. ירדתי בשדרה השישית והתחלתי ללכת על w4 לכיוון וושינגטון סקוור פארק.

לא. זו לא הכיכר מחברים. את האמת שהכיכר מהסדרה חברים בכלל לא קיימת במציאות (זה היה סט צילומים של אולפני דיסני) אז שלא יעבדו עליכם.

בד״כ יש פה מלא סטודנטים, אמנים, יוצרים, מוזיקאים, אנשים שעושים יוגה, או כל סוג של ספורט, או משחקים בקלפים או שחמט בשולחנות המובנים, אמהות עם ילדים במגרש הידידותי לילדים, ועוד הפתעות.

היום היא הייתה כמעט ריקה.

כבר בפיצול של הרחובות מקדוגל וw4 נפלו עיני למראה גדרות השיפוצים והתיקונים של העירייה בכניסה של הכיכר. אבל כבר התרגלתי. ככה זה מנהטן של השנתיים שלוש האחרונות. עיר בשיפוצים.

בכיכר היו רק תיירים אמיצים, תושבי השכונה שהוציאו את כלביהם לסיבוב היומי ואני. יום מצויין לצלם, חשבתי, אין מי שיפריע, ושלפתי את המצלמה... מרגע זה היא כבר הייתה בשלף מתחת למותן.

״האטרקציה״ היחידה שעוד איכשהו הייתה בכיכר וושינגטון זו בחורה שכתבה איזה מסר על הרצפה בגיר כחול בהיר. היא הייתה רק בהתחלה והיה קפוא אז לא חיכיתי למסר.

חציתי את הכיכר לצד השני לכיוון רחוב university ופינת רחוב waverly. משם התקדמתי צפונה על רחוב university שקרוי ככה כמובן בגלל המיקום הקרוב לאוניברסיטת ניו יורק (NYU). כמה דקות הליכה והגעתי ליוניון סקוור.

אני לרוב מעדיף ללכת מאשר לקחת רכבות. יותר כיף להרגיש את העיר עם הרגליים. צרפתי תמונות של דברים מעניינים שראיתי תו״כ הליכה...

בלי ספק הכיכר הזו יותר עמוסה כרגע מהכיכר שלפניה. ברור שבגלל תחנת הרכבת היחסית מרכזית שיש כאן.

אולי גם העובדה שיש כאן שוק איכרים כמעט כל יום גם מוסיף.

עשיתי סיבוב בכיכר, window״ ״shopping כמו שאומרים באמריקה. ״סיבוב דעווין״ אצלנו בארץ.

את האמת שמגניב ומומלץ כאחד. הכיכר הזו יותר מעניינת בסופשים כי נכנסים גם הדוכנים של האמנות והיצירתיות, אבל עדיין מגניב פה בכל יום בשבוע. גם ברביעי ב4 לפנות ערב עם תחושה של מינוס 10.

חושבים שתל אביב זו עיר ללא הפסקה? תבדקו את זה כשיהיה מינוס 5 מעלות עם רוחות. פה בניו יורק החיים באמת לא עוצרים לרגע.

סוחרים מקימים דוכנים בכל מצב. תושבי השכונות מסתובבים בכל מצב לעשות את הסידורים השבועיים שלהם. גם בשלג הולכים לבנק.

יצאתי מכיכר היוניון (סקוור) לכיוון שדרת ברודווי ורחוב 16 והמשכתי צפונה ליעד הבא.

רחוב 23 והפיצול עם ברודווי והשדרה החמישית. מדיסון סקוור פארק. או בעברית מצחיקה פארק כיכר מדיסון. או כיכר פארק מדיסון. איך שתבחרו. רק אל תחפרו על זה בתגובות.

גם פה כמעט תמיד הומה אדם. לא היום. היום רק מי שצריך לצאת יוצא. סידורים. או תיירים. סידורים חייב. ולתיירים גם חובה להסתובב. הרי למה הם באו? להישאר במלון?

כאן בכיכר יש את סניף השיק שק (shake shack) היותר מוכר ומרכזי.

בד״כ יש כאן תור של לפחות 20 אנשים. היום-נאדה. שום דבר בפיתה.

אדם אחד היה בקופה. קיבל את ההזמנה, ועף משם.

בחנות המפורסמת eataly הייתה כרגיל תנועה. שום דבר לא עוצר את אוכלי החזיר והגבינות המסריחות.

לקחתי (צילמתי) כמה תמונות והמשכתי הלאה.

ליעד הבא כבר לקחתי רכבת. לא מתוך עצלנות. פשוט כשממש קר-גם שם קורים דברים מעניינים.

ירדתי בתחנה ב34 בהארלד סקוור ליד מייסיס. אחת התחנות רכבת תחתית היותר עמוסות במנהטן אם לא בכל ארה״ב בכל יום בשנה בכל שעה ביום. נוסיף על זה את החנות הכי גדולה בעולם, ואת שאר חנויות הרשת האמריקאיות הגדולות, וקיבלנו כיכר עמוסה בטירוף בכל מזג אוויר. לפעמים יש שם גם דוכני אוכל מעניין (לא עגלות חלאל. אוכל אוכל).

כבר מתחת לאדמה מרגישים את השמחה עם הופעות מקומיות של אמני רחוב. כל שעה יש מופע אחר. אפשר ממש לבזבז פה מתחת לאדמה יום שלם ולשמוע כל סגנון של מוזיקה שמתחשק. חינם.

עליתי למעלה ויצאתי מהפינה של החנות החדשה הענקית של H&M שפתחו ממול למייסיס. *טיפ-על הפינה הזו בדוכן עיתונים מוכרים ידיעות ומעריב.

היום רק אנשים רצים ממקום למקום בלי להתעכב יותר מידי בחוץ.

בלי דוכני אוכל מעניינים. בלי מופעי רחוב. החנויות היו מלאות בכל מקרה. אבל בין לבין רק אנשים רצים. מת על זה. לאן אתם רצים כולם?!?

השעה כבר איזור 5 ומתחיל להחשיך.

ירדתי שוב לרכבת לכיוון היעד הבאה.

יצאתי כמובן בכיכר המרכזית והכי מוכרת בעולם כיכר טיימס. או בשמה הכלל עולמי-טיימס סקוור.

פה תמיד קורים דברים. אמנם של תיירים בעיקר אבל עדיין נחמד.

לא נראה כאילו המזג אוויר הגיע לכאן. זתומרת הוא הגיע אבל אנשים מתנהגים כאילו אמצע יולי עכשיו.

כרגיל בובות ענק מחפשות להצטלם עם ילדים, בחורות עם חזה חשוף וצבעי אמריקה על כל הגוף, הקאובוי הערום המפורסם, שוטרים בכל מקום, תיירים, מקדמי מכירות של הופעות ברודווי ואוף ברודווי, הומלסים, הזויים, וכל המסביב. כרגיל. כאילו הקור הגיע לכאן.

את הנוכחות של השוטרים אי אפשר לפספס כאן. לבושים מדים אפוד קסדה ציוד מלא אם16 מקוצר מאובזר בכל התוספות ומחסנית בהכנס.

מזכיר את התקופה של הצבא. למרות שהיה לי נשק קצת יותר מדוגם. כל הוואסח שקיים היה לי על הנשק. אבל שלהם גם סבבה. ההבדל היחיד בניהם לבין לוחמים ח׳ירניקים אמיתיים מצה״ל זה המיגון. לנו כמובן היה מחסור באפודי מגן ובטח שלא היו לנו קסדות כאלה רציניות. השתמשנו בקסדות שאבות אבותינו השתמשו כשניצחו במלחמת העצמאות.

אבל בקטנה. מה אנחנו ילדות?

ניגשתי למפקד שלהם ושאלתי בנימוס אם אפשר לצלם. אם תמיד מרשים אבל בכל זאת. מתוך נימוס. וגם כי רציתי לקשקש איתם קצת על הצבא והמדינה ומה שבניהם. שמחתי ש״נפלתי״ על שוטר אוהב ישראל. היה בארץ כמה פעמים. חולה על צה״ל. כל כך אוהב את צה״ל שיחד צחקנו על החיילים שלו (שעומדים לידו) כמה שהם רכיכות יחסית לצבא ההגנה הישראלי. כשסיימנו לצחוק אמרתי נעים מאוד ויישר כוח על העבודה הנפלאה, לחצתי את היד ונפרדתי לשלום, לא לפני שהמפקד ברך אותי לשלום בעברית צלולה.

המקומות היחידים שהיה יחסית ריק זה המדרגות האדומות והחנות של טויס אר אס (תכף נגיע לזה).

תיעדתי בשבילכם את המדרגות ללא אדם. ולגבי החנות העצומה של הטויס אר אס, עם הקרוסלה הענקית בפנים וה4 קומות חנות פלוס חנות גלידה פלוס חנות ממתקים מובנות בפנים, למי שפספס-נסגרה לא מזמן. גם זה תועד. אלה היו הדברים הכי מעניינים בטיימס סקוור ביום קפוא שכזה.

חתכתי משם לרכבת ליעד הבא והאחרון שלי-קולומבוס סירקל.

הגעתי לשם קצת מאוחר, רק לקראת 6:00 בערב, אז לא ממש יכולתי לראות מה קורה שם. או שבעצם כלום באמת לא קרה שם. חוץ מכמה מהעשירון העליון שמבלים להנאתם בקניון היוקרתי שם, לא באמת קרה כלום ביעד האחרון שלי. בד״כ בגלל הקירבה לסנטרל פארק יש כאן הרבה סוסים עם כרכרות, ומשכירי אופניים למיניהם. אופניים כבר לא היו (אולי בגלל השעה, אבל בעיקר בגלל הקור) וסוסים אולי 3-4 רק בשביל התיירים המשוגעים. אבל חוץ מזה זהו.

סיימתי את הטיול בסיבוב קצר בפארק מהצד המערבי לצד המזרחי של הפארק לכיוון הרכבת לבית באסטוריה. ידעתי שאם אתחיל לצלם בפארק לא אצא מפה בשעות הקרובות. כי ככה אני. אז לא צילמתי ורק טיילתי לי ונהנתי מהרגע כמה שיותר. הגעתי לתחנה וירדתי למטה. אחרי דקה ברוך השם הגיעה הרכבת שלקחה אותי לכוך החם שלי באסטוריה.

מזל שהתלבשתי לסקי. אני קצת מזיע.

מקווה שנהנתם מהטיול שלי בעיר. מוזמנים לעשות את אותו המסלול ולשתף אותי איך היה. לא. לא חייבים בקור הזה. אבל תעשו טובה ישראלים יקרים ואל תתנו לקור הזה לשתק אתכם. בעיר הזו-תמיד קורה משהו.

אהבתם-שתפו.

שיהיה ינואר חם לכולם! עידו סימן-טוב