Israelis in Boston
מדריך שכונות (ערים) בבוסטון

מדריך שכונות (ערים) בבוסטון

על ידי Adva MV

3 שעות נסיעה מניו יורק (בלי פקקים ורמזורים ועצירות) נמצאת בוסטון, עיר שופעת היסטוריה, מהגרים, טבע והכי חשוב- השכלה גבוהה מהטובות בעולם (ומהיקרות בעולם).

בוסטון היא עיר הבירה של מדינת מסצ׳וסטס ואם תצליחו לומר את שם המדינה 5 פעמים מבלי לטעות אתם כבר חצי דרך בוסטוניאנים.

בוסטון היא העיר הגדולה ביותר מבין הערים באזור ניו אינגלנד והיא גם המרכז התרבותי וכלכלי שלה.

חוץ מסטודנטים גאונים ועשירים מכל העולם וארה״ב בפרט המגיעים ללימודים בסביבתה, תוכלו גם למצוא קהילות של ישראלים שהגיעו ללמוד, לעבוד או סתם להנות מהקפור בחורף ואז להפשיר בבתי חולים מהטובים בעולם.

קל לזהות את ילידי בוסטון בזכות המבטא הכבד שכנראה הגיע מההגירה האירית הגדולה של תחילת המאה ה-19 ומהגאווה הגדולה שלהם בקבוצות הספורט המובילות בארה״ב.

המחיה בבוסטון כמתבקש מעיר מרכזית בארה״ב (ובעולם) מאוד יקרה אך מחוץ לעיר ניתן למצוא ערי פרברים במרחק נסיעה קצר שיאפשרו מגורים באיכות חיים גבוהה וקרבה לעיר ומה שיש לה להציע..

המדריך ירחיב על שכונות בתוך בוסטון וערי הפרברים מסביב לבוסטון שאופיים מזכיר שכונות בקצוות העיר.


בוסטון העיר

מי שחשקה נפשו לגור בעיר גדולה ומוכן לשלם את המחיר יהנה מלהיות במרכז העיניינים.

כמה שכונות בבוסטון:

1.סאוט׳ אנד (South end)- אחת השכונות המבוקשות ומכאן שגם המחירים בהתאם. נחשבת לשכונה שהרבה מהחברי הקהילה הלהטב״ים חיים בה.

2.בק ביי (Back Bay)- שכונה מבוקשת, על הנהר וליד פארק.

3.שכונת אלסטון (Allston) וברייטון (Brighton) - שכונות מאוד סטודנטיאלית כיה אי קרובה יותר לאוניברסיטאות אבל עדיין בתוככי העיר, קצת יותר זולות מהשכונות במרכז העיר.

4.בייקון היל (Beacon Hill)- שכונה יפיפיה! ההיסטוריה נמצאת במדרכות ובקירות העיר והחנויות בוטיק נעימות להסתובב שם, אבל! וזה אבל גדול- יש מצוקת חניה מאוד גדולה והרחובות מאוד צרים, העליות והירידות בשכונה מאוד מקשים על ההליכות בחורף הקשה. לגור שם ירגיש כמו מגורים ברחובות הקטנים והציוריים של אירופה אבל זה במחיר של נוחות ואיכות מגורים.


ברוקליין (Brookline)

עיר פרברית קטנה ומבוקשת צמודה מדרום מערב לבוסטון. השלווה של העיר ומערכת החינוך הציבורי המעולה שבה מושכת משפחות עם ילדים.

בברוקליין הקהילה היהודית וישראלית גדולה, יש בתי כנסת לכל הזרמים, חנויות ומסעדות כשרות, חנויות ספרים בעברית ואפילו תנועת צופים ישראלית.

1.קולדיג׳ קורנר (Coolidge corner)- לאלו שרוצים לגור בשכונה ישראלית, פה זה המקום. העברית בשכונה לא זרה ויש מגוון שירותים וחנויות ישראלים זמינים. יש בית ספר יסודי עם מורות ישראליות שמעבירות תגבור לילדים ישראלים עם האנגלית מה שעוזר להתאקלמות הילדים אם אתם מתכננים מעבר.


ברוקליין ידידותית גם לדתיים אורתודוקסים מבחינת חיי קהילה, בתי כנסת, מזון ומסעדות כשרות וקירבה לבית הספר הדתי מודרני- מיימונידס 

בעיירת ברוקליין החניה אסורה ברחוב בלילה ולכן אם אתם בעלי רכבים ועוברים לשם תוודאו שיש לכם חניה מסודרת בבניין/בביתכם.


קיימברידג׳ (Cambridge)

עיר יפייפיה עם היסטוריה ברחובות. ידועה מאוד בזכות שתי האוניברסיטאות מבין הטובות ומפורסמות בעולם- הארוורד וMIT  (הטכניון האמריקאי). בקיץ יש הרבה אירועי רחוב ופעילות תרבותית שתוציא את כולם מהבתים.

מערכת החינוך בעיר מעולה החל ממעונות לקטנטנים ועד כמובן לאוניברסיטאות. 

בעיר מתניידים בעיקר ברגל או באופניים (כן, גם בקפור של ינואר) מאחר והמרחקים בין מרכזי הקניות, בתי ספר,מקומות הבילוי לבין אזורי המגורים קצרים ולא תמיד תמצאו חניה בקלות ברחובות.

הגישה לעיר בוסטון גם מאוד קלה באמצעות הרכבת התחתית המהירה וזולה. 

לכל הבליינים בלילה חשוב שתדעו שהמקומות בילוי נסגרים באזור 11 בלילה ואם תרצו לבלות עד השעות הקטנות יותר תצטרכו לקפוץ לבוסטון.


סומרוויל (Somerville)- 

עיר נחמדה הצמודה לקיימברידג׳ ומחירי הדיור בה זולים יותר מכאן שאם אתם רוצים להיות קרובים לצלחת אבל לשלם פחות סומרוויל היא הפתרון. מעבר לסטודנטים שרוצים לשלם פחות ולגור בקרבת האוניברסיטאות בקיימברידג׳, מתגוררות שם הרבה משפחות ממגוון תרבויות (כולל הרבה ישראלים) ונהנות מחינוך ציבורי מגיל 4 מעולה שיכול מאוד להוזיל עלויות מחייה. קחו בחשבון שבתי ספר וגנים ישראלים/יהודיים לא יהיו במחיר מוזל כמו בתי הספר הציבוריים.

עיר מגוונת עם הרבה פעילות לילדים ומבוגרים.


ניוטון (Newton)


פרבר יפיפה וירוק של בוסטון. בתים פרטיים ותחושה כפרית ואמידה. חיים נוחים אך כדאי להתנייד עם רכב אחד לפחות למשפחה ולו רק כדי להגיע לתחבורה ציבורית נוחה לבוסטון ו/או קיימברידג׳.

שכ״ד נמוך יותר מהפרברים הקרובים לעיר בוסטון ולכן ניוטון מאוד מבוקשת וקשה למצוא דירות/בתים להשכרה.

רמת החינוך מאוד גבוהה ברוב בתי הספר הציבוריים, הספריות העירוניות מעולות והכניסה אליהן חינם (כמו שכל מקום אחר).

קהילה יהודית וגם ישראלית גדולה בעיקר בשל העובדה ששם נמצא ה-JCC המפורסם- מרכז קהילתי יהודי שמעביר שלל פעילויות לילדים ומבוגרים כאחד ויש בו גם מרכז ספורט יוקרתי ומשובח.

העדר היהודי הביא עימו גם את מוסדות הלימוד והתפילה היהודיים (לא בהכרח ישראלים).


שרון (Sharon)

שרון הינו פרבר מקסים וירוק דרומית לבוסטון עם אווירה כפרית ומערכת חינוך מהמובילות במסצ'וסטס.

כשהוקמה הייתה ישוב בעל רוב יהודי והיום ההערכות מדברות על כ 40% יהודים. לכן, תמצאו בשרון 7 בתי כנסת וקהילה יהודית תוססת.

לאוהבי טבע מדובר בפרבר מושלם לגור בו עם אגם מאספוג ואינספור שמורות טבע ושבילי טיולים.

יש צורך ברכב אחד לפחות למשפחה להתניידות בעיר ומסביבה. ישנה תחנת רכבת שאיתה ניתן להגיע לבוסטון ולאזורים נוספים אך קיים הצורך להגיע לנקודות תחבורה ציבורית.


נידהם (Needham)

פרבר נוסף הדומה לניוטון שבו יותר ויותר ישראלים מתחילים לקנות בית כי היא יותר זולה מניוטון, אך עדין נחשבת מאוד טובה מבחינת חינוך ואוכלוסיה. אין היצע גדול של דירות להשכרה כמו בניוטון.

נידהם גובלת מצד אחד עם ניוטון (קרוב ל-JCC ולכביש 95- יציאות 19 ו-18) ומצדה השני עם וולסלי. דבר נוסף בנידהם- יש לדאוג לפינוי האשפה: או באופן עצמאי (יש האומרים שזוהי ממש חוויה חברתית, או לשלם לחברה חיצונית (כ-30$ בחודש).

במרכז העיר יש סנטר קטן עם מסעדות טובות, טריידר ג'ו (סופר מושלם!), מרכז ללימוד מוזיקה ועוד חנויות קטנות ונחמדות.



לסיכום- בוסטון וסביבתה נשמעת כמו מקום חלומי לגור בו, בעיקר עם ילדים ובטח אם השאיפה שלכם שהם ילכו לקולג׳ בהארוורד וישארו קרובים לבית (יחסוך לכם עוד כמה מאות דולרים בחודש).

הדבר היחיד שיכול מעט להרתיע (בהנחה שיש לכם עבודה שמספקת את המחייה שם) זה הקור בחורף.

אבל אם אתם סתגלנים, אוהבים קפור, ספורט חורפי או סתם נהנים מללבוש מעילי דוב ולהתפשט בכל חנות שאתם נכנסים אליה אז בוסטון אכן מקום אידיאלי למגורים לצד מרכזי לימוד וכלכלה בארה״ב.


לדבר עברית- וגם אנגלית

לדבר עברית- וגם אנגלית

על ידי הומיז בוסטון

"אמא, תביאי לי את ה towel ! ", "אבא, where are you?"


ילדים להורים ישראלים הגרים בארצות הברית מדברים בדרכים שונות. חלקם מדברים בבית עברית, ומחוץ לבית באנגלית. חלקם מדברים בבית במשפטים המשלבים עברית ואנגלית בו בזמן (כמו בדוגמא לעיל), וישנם ילדים המדברים רק אנגלית, בבית ומחוץ לו, למרות שההורים מדברים אליהם בעברית והם מבינים. 


האם יש דרך אחת נכונה עבור הילדים? האם יש שפה מומלצת בה רצוי שידברו?

הורים רבים מוטרדים בשאלה, ובדרך כלל גם לסבא והסבתא בישראל, או אנשים אחרים יש דעה בנושא: אז למה הילד לא מדבר מספיק טוב עברית?...למה האנגלית שלו לא מספיק שוטפת?... הילדים עצמם לא עוסקים ישירות בשאלה, אך בהחלט מושפעים מתגובות ההורים והסביבה לבחירת השפה שלהם. 

ילדים ישראלים הגדלים בארצות הברית הופכים באופן טבעי להיות ילדים 'דו- שפתיים'. כלומר, הם מפתחים בהדרגה שליטה טובה בשתי שפות, בעברית ובאנגלית. 

התפתחות השפה תלויה כמובן בגיל הילדים, ובמספר השנים שלהם בארצות הברית. ילדים צעירים רוכשים בדרך כלל מהר את השפה האנגלית, אך אם יחזרו לארץ בעודם צעירים, לפני בית ספר, לפני רכישת ותרגול הקריאה והכתיבה באנגלית איכות השפה תעלם בהדרגה. לא תמיד הם ימשיכו לשלוט בה ברמה גבוהה גם עם חזרתם לארץ. 

בדרך כלל, אם הילדים נשארים בארצות הברית מספר שנים לא מועט (מעל שנתיים- שלוש) ואם הם לומדים בבית ספר, קוראים וכותבים באנגלית, הסיכוי שיישמרו את השפה, את המבטא, את השטף והאיכות- גבוה יותר.

 

ומה עם העברית? ברוב הבתים מדברים עברית בבית, וכל עוד השפה נשארת פעילה ביום יום, היא שומרת על האיכות שלה ולא נפגעת. ככל שהעברית נשארת מקושרת ליותר תחומים בחיים, ככל שממשיכים להביע בה רגשות, לקרא, לכתוב, לחשוב, ולדבר בה- גדל הסיכוי שהיא תישמר ברמה גבוהה. 


חשוב לדעת, שלאורך זמן רק שפה אחת הופכת להיות 'שפת אם'. מדובר בשפה בה חושבים באופן אוטומטי, השפה בה חולמים, השפה בה מביעים רגשות עמוקים, השפה אליה נקשרים הזכרונות. האם זו תהיה עברית או אנגלית? אצל רוב ההורים שפת האם היא בדרך כלל העברית כי הם עברו לארצות הברית בגיל בוגר בגיל בו העברית כבר קשורה לזכרונות, לרגשות, לצלילים, לשירים, למראות. היא מושרשת ולכן ממשיכה להיות 'שפת האם' אחרי שנות חיים בארצות הברית. 


לגבי הילדים קשה לומר, ואולי זה חלק מהמחיר של החיים בארצות הברית. ככל שהילדים חיים בה יותר, ככל שסביבת היומיום שלהם דוברת אנגלית, ככל שהם קוראים וכותבים ומרגישים יותר באנגלית מאשר בעברית- גדל הסיכוי להשתרשות האנגלית כשפת האם שלהם. הם יחשבו, וירגישו בהדרגה יותר באנגלית. התקשורת עם ההורים תמשיך תמיד להיות בצלילי העברית בה מדברים ההורים, לכן נפוץ לשמוע בבתים ישראליים רבים בארצות הברית ילדים המזגזגים בין השפות, ומדברים כל פעם בשפה אחרת בהתאם לתנאים. הם לא מתרגשים מכך בדרך כלל, ומסתדרים עם השליטה בשתי השפות. 


עד כאן, תארתי תהליך בלתי נמנע הקשור למעבר של משפחה ישראלית לארצות הברית. צריך להכיר את התהליך, ולקבל אותו כחלק ממאפיני החיים כאן. 


המלצה להורים: היו סבלניים לקצב ולסגנון המיוחד בו ילדיכם מתמרן בין העברית לאנגלית. אל תלחצו עליו , אל תדחקו בו לדבר כך או אחרת. תנו לו ליווי תומך לחיפוש שלו אחרי השפה המתאימה לו, בבית ומבחוצה לו. אתכם ועם אחרים.

 

בעיות יכולות לצוץ ממספר סיבות:

האחת, אם לילד יש בעיה שפתית מולדת. ילדים ללא קושי שפתי רוכשים באופן טבעי את שתי השפות ללא כל עיכוב וקושי. להפך, הם מרוויחים עוד שפה, ויכולת לתקשר בשתי שפות בו זמנית. לעומתם, לילדים עם קושי שפתי יש קושי ברכישה ובשליטה הבו זמנית של שתי שפות. לילדים אלו יש קושי רב יותר במעבר הגמיש בין השפות. הם יתקשו ברכישת האנגלית, או יוותרו על העברית כדי להתמקד באנגלית בלבד. הם יהיו נוקשים ולחוצים בהקשר לשפה, לעיתים יגמגמו, יגלו אנטי לאחת השפות, או המנעות מלדבר בה. 


המלצה להורים: אם הילד שלכם מגלה קושי ברכישת האנגלית, או בדיבור 'דו-שפתי' גם בעברית פנו לאבחון של פסיכולוג ילדים או קלינאי תקשורת. כך תוכלו לדעת אם יש לילד קושי אוביקטיבי, ומה סוג הטיפול המתאים. לעיתים יש צורך לעזור לו ברכישת השפה, ולא לחכות רק שילמד אותה באופן טבעי. לעיתים צריך להיות יותר סבלניים, ולעיתים צריך לעודד אותו להתמקד בשפה אחת, בדרך כלל, שפת המקום, במקרה שלנו- האנגלית. בכל מקרה שווה להתיעץ. 


הבעיה השניה היא אם ההורים נכנסים ללחץ בגלל השפה בה מדבר הילד

הורים רבים גאים כשילדיהם מדברים אנגלית 'כמו אמריקאיים' אך לעיתים יש גם לחץ וכאב אם הילדים מאבדים את העברית, וההורים מגלם שהילד שלהם לא מדבר אותה שפה כמוהם. זו חוויה לא פשוטה להרגיש שבמקומות הרגשיים והעמוקים, של כאב או שמחה יש פער בשפה. ההורה בעברית, והילד באנגלית. ומכיון שכל אדם נשמע ונראה טבעי וזורם יותר בשפת האם שלו, ההבדל יכול להכאיב. כדי למנוע את הבדלי השפה יש לעיתים לחץ של ההורים על הילד (גלוי או סמוי) להתאמן בעברית, לקרא יותר, לכתוב יותר בעברית, לא להפסיד את הבית ספר היהודי. הציפיות לא תמיד מתאימות לילד, ולמאמצים שלו להשתלב בסביבה האנגלית שלו. לעיתים נוצרים מאבקים סביב השפה, שלא עושים טוב לאף אחד מהצדדים


המלצה להורים: אם אתם נכנסים ללחץ סביב העברית או האנגלית- עצרו! נסו לבדוק מה באמת מטריד אתכם, נסו לראות אם זה לא קשור לדילמות שלכם סביב השהיה בארצות הברית, והמחירים שקשורים לכך. נסו לא לשים את הקושי שלכם על הילד, תנו לו לדבר בצורה המתאימה לו, וכך תאפשרו לו להצליח בחייו כאן. 

וכמו תמיד ובכל תחום, אם אתם מרגישים 'תקועים', אל תהססו להתיעץ. עם חברים, אנשי מקצוע. אל תישארו לבד. 

שיהיה בהצלחה, ובהנאה!...have a great weekend!

ממני, חלי ברק- שטיין


פסיכולוגית חינוכית מומחית , פסיכותרפיסטית, יועצת להורים, ומנחת קבוצות. 

מחברת הספרים: "בגובה העיניים", "תקשיבו לי רגע!", "כשהילדים יוצאים מהבית". 

איך מקבלים כרטיס אשראי בארה"ב?

איך מקבלים כרטיס אשראי בארה"ב?

על ידי הומיז בוסטון

חדש! כרטיס אשראי למהגרים לארצות הברית


בשעה טובה! סוף סוף קיבלתם את הג'וב המיוחל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – ארצות הברית. החלום נראה ורוד מתמיד, אולם איך נכנסת המציאות לתוך החלום הזה?

רילוקיישן לארצות הברית הוא לא עניין של מה בכך. הסתגלות לארץ חדשה, התמודדות עם תרבות שונה וסגנון חיים אחר – כל אלה מהווים אתגר משמעותי. לכך מתווספים גם הצרכים המיידיים הקשורים במעבר: בחירות בית המגורים הנכון למשפחה, איתור מוסדות החינוך לילדים, לימוד השפה, הימים הראשונים בעבודה החדשה, וכמובן – הדאגה להיבטים הכלכליים, כגון פתיחת חשבון בנק והנפקת כרטיסי אשראי. 


המרוץ אחר כרטיס האשראי

פתרונות כרטיסי האשראי בארה"ב מרובים, אך בשבילך, ישראלי שעובר לארה"ב, האפשרויות מצומצמות ואף מתסכלות. 

אז מה בעצם צריך? בשביל לקבל כרטיס אשראי בארה"ב נדרשת היסטוריית אשראי (Credit History). התנהלותו הכלכלית של כל תושב ארצות הברית, החל מלקיחת הלוואה ועד תשלום חשבון החשמל, מתועדת ברישומיהן של לשכות האשראי (Credit Bureaus), ועל בסיס רישומים אלה מחושב ציון האשראי (Credit Score). הציון הזה משקף את הסיכון הפוטנציאלי שטמון במתן אשראי לאותו אדם. יתר על כן, כל חברות האשראי בארה"ב דורשות הצגה של Social Security Number (SSN) לטובת הנפקת כרטיס האשראי. 

בנקודת התחלה זו, כשתבקש לקבל כרטיס אשראי, תיקלע למבוי סתום. ממש "מלכוד 22". כיוון שאין לך היסטוריית אשראי לא תוכל לקבל כרטיס אשראי איכותי – וכיוון שאין בידך כרטיס אשראי איכותי, לא תוכל לבנות את היסטוריית האשראי שלך. לא משנה אם יש לך עשרות אלפי דולרים בחשבון הבנק, או משכורת שנתית של 6 ספרות, או תפקיד בכיר בחברה מצליחה – ברוב המקרים, ללא ציון אשראי מספק לא תוכל לקבל כרטיס אשראי. נקודה.

מה האופציות הקיימות כיום למהגר הישראלי לקבלת אשראי ולבניית היסטוריית אשראי? 

האפשרויות הניתנות כיום מוגבלות ולא מספקות:

Debit Card (כרטיס חיוב מיידי) – הכרטיס שמוענק לך מייד עם פתיחת חשבון הבנק. אמנם מדובר בכרטיס פלסטי שנראה כמו כרטיס אשראי, אבל כאן מסתיים הדמיון. מדובר בכרטיס שפועל על בסיס תשלום מיידי מתוך חשבון הבנק, ממש כמו מזומן. 

החסרונות ברורים: 

• הכרטיס לא מעניק קו אשראי (הכסף מנוכה מחשבון הבנק עוד באותו היום), ולכן יש לדאוג לתזרים מזומנים שוטף לאורך כל החודש. אי אפשר "לחלק לתשלומים" או לשלם רק בסוף החודש.

• בחלק מחנויות האון-ליין לא ניתן לשלם בכרטיס דביט.

• בכרטיסי דביט קיימת חשיפה גבוהה יותר להונאה – אם נגנב לך הכרטיס ובוצעו בו עסקאות ללא רשותך, יהיה לך קשה מאד לקבל את הכסף בחזרה.

• והחשוב ביותר: קניות באמצעות כרטיס דביט הן קניות מזומן, ולכן לא מדווחות ללשכות האשראי ולא "נספרות" לטובת בניית היסטוריית האשראי שלך.

Secured Credit Card (כרטיס עם פיקדון) – כרטיס אשראי שמאפשר להתחיל לבנות את היסטוריית האשראי בצעדים קטנים. סוג של "כרטיס אשראי למתחילים". לטובת הנפקת כרטיס זה, יבקש ממך הבנק או מנפיק האשראי להפקיד סכום כסף מסויים (נניח $500), ועבורו תקבל כרטיס אשראי עם מסגרת אשראי של $500. הבעייה המרכזית בכרטיסים אלה, מלבד ההרגשה המתסכלת ש"לא סומכים עליך", היא שמסגרת האשראי הנמוכה לא מספיקה לשימוש החודשי הממוצע.


שלושה ישראלים – רעיון אחד גדול!

שלושה הייטקיסטים שעברו את אתגר הרילוקיישן, ובפרט את הקשיים שבקבלת כרטיס אשראי, החליטו לעשות מעשה ולהקל על הבאים בתור להשתלב בקלות וביעילות בארצות הברית, ולהוריד דאגה משמעותית אחת מסל האתגרים שברילוקיישן. 

כך נולד CreditStacks.


CreditStacks - כרטיס האשראי האולטימטיבי למהגר הישראלי! 

חברת CreditStacks, הפועלת בשיתוף פעולה עם חברת מאסטרקארד העולמית, מסמנת את המהפכה שבהנפקת כרטיסי אשראי למהגרים מכל העולם, שמעוניינים להשתקע ולעבוד בארה"ב. 

CreditStacks הוא הפתרון הידידותי והנוח, המשלב יתרונות רבים שלא קיימים עד כה בשום כרטיס אשראי אחר המתאים לאוכלוסיית הרילוקיישן:

• מעניק מסגרת אשראי גבוהה – $5,000 

• ניתן להגיש את הבקשה לכרטיס עד 60 יום לפני מועד המעבר הצפוי לארה"ב ולקבלו מיד עם הגעתך לארצות הברית 

• אין צורך ב-SSN או בכתובת מגורים אמריקאית על מנת לקבל את הכרטיס

• רואים את העתיד ולא את העבר - אין צורך בהיסטוריית אשראי

• הכרטיס לא עולה לך כסף! אין דמי שימוש, ואם תשתמש בו ללא צבירת חובות – אין שום תשלום נוסף או ריביות

• סיוע בבניית ציון האשראי בדרך הפשוטה, הקלה והמהירה ביותר

• אפליקציה קלה לשימוש מכל מכשיר סלולרי, ובה כל המידע על רכישות שביצעת, תשלומים, פעולות – ואפשרות להתחבר ישירות לחשבון הבנק

• שירות ותמיכה 24 שעות ביממה


CreditStacks גאה להשיק בימים אלה את כרטיס האשראי הידידותי, הנוח והחכם ביותר כדי שהעתיד שלך בארצות הברית יהיה ורוד יותר, הרבה מעבר לחלום.


לקבלת פרטים נוספים והגשת מועמדות לקבלת כרטיס אשראי CreditStacks, אתם מוזמנים לבקר באתר ולמלא טופס הרשמה. 

creditstacks.com/apply/?promo=homeis

שיהיה לך מעבר נעים ומוצלח!


המדריך למטייל בבוסטון

המדריך למטייל בבוסטון

על ידי הומיז בוסטון

בין המקומות האהובים עלי בעולם, יש בבוסטון אווירה רגועה ואלגנטית יותר מניו יורק. הנה כל הטיפים שלי לטיול מושלם בעיר.


מה לדעת לפני שנוסעים:

- מתי לנסוע? החסרון היחיד של העיר הוא מזג האוויר - עיר נמל עם הרבה רוחות, ונהיה בה קר מוקדם. עונת הטיולים היא ממאי ועד אוקטובר, וכבר באמצע אוקטובר מזג האוויר הוא כמו חורף ישראלי. תתלבשו בשכבות, ותכינו תוכנית ב׳ במידה וירד גשם.

- לכמה זמן? בעיני וויקנד (יומיים-שלושה) מספיק כדי לחוות את העיר, מי שמגיע עם ילדים כדאי שלושה-ארבעה.

- מה צריך להזמין מראש? העיר מאוד מאפשרת ספונטניות, ורוב הסיורים הם דרופ-אין. אם אתם רוצים הרבה אטרקציות, כדאי להזמין מראש את הבוסטון גו! פס, שמציע הנחות משמעותיות (https://www.smartdestinations.com/boston-attractions-and-tours/_d_Bos-p1.html?pass=Bos_Prod_Go&allInc=true)


איך להגיע:

1. זול: אוטובוס. יש הרבה חברות שמציעות אוטובוסים מניו יורק לבוסטון. כרטיס יעלה $15 באמצע שבוע, ועד $30+ לנסיעה בסופ״ש. צריך להזמין מראש באינטרנט, אפשר יום קודם. קחו בחשבון שהאוטובוסים לא תמיד עושים עצירה באמצע, והנסיעה יכולה לקחת עד שש שעות אם יש פקקים וגשם. פראייר בעיני מי שמשלם על מקום שמור מראש - פשוט תגיעו 30 דק׳ לפני שהאוטובוס יוצא ותוכלו למצא בקלות מושבים צמודים.

טיפים: לכו לשירותים לפני, וותרו על החוויה המפוקפקת של שירותי אוטובוס. קחו בחשבון שאין אוכל, והוופי תמיד לא עובד - מומלץ להביא ספר, אוזניות ולהתכונן לנסיעה ארוכה.

חברות מומלצות: מגהבוס (אוטובוסים קומותיים שמאפשרים להנות מהנוף), בולט (חברה אמינה). לברוח מגרייהאונד - אוטובוסים ישנים והחברה תמיד מאחרת.

2. מהיר: רכבת. האמטראק מציעה רכבות כל הזמן מבוסטון לניו יורק, המחירים משמעותית זולים יותר למי שמזמין מוקדם (שלושה שבועות מראש יעלה רק $50 כיוון), קחו בחשבון שהמחירים עולים משמעותית בנסיעות סופ״שׁ. יוצאת מפן סטיישן, ומגיעה לסאות׳ סטיישן שבבוסטון (שצמודה לתחנת T)

3. נוח: אוטו. ארבע שעות נסיעה מהעיר, הנסיעה נוחה לאורך האיוויז רחבים אמריקאיים. יש הרבה מקומות לעצור לאורך הדרך - רק לשירותים ואוכל, או גם לעשות טיולי טבע קצרים או אפילו גיחה עירונית.


איך להתנייד בעיר:

1. T - המטרו של בוסטון, הרבה יותר מצומצמת מאשר המטרו של ניו יורק, ותשתלטו עליה בלי בעיה. כדאי לדעת - לכל התחנות יש שתי כניסות, אחת לרכבות inbound (למרכז העיר), ואחת לתחנות outbound (לפרברי העיר) ובניגוד לניו יורק אי אפשר להחליף כיוון מתחת לקרקע. נסיעה בT תעלה $2.75, אפשר לקנות כרטיס במכונות במזומן או באשראי. בנוסף יש אופציה לקנות צ׳ארליטיקט, כרטיס נייר עליו מטעינים ערך צבור או כרטיס תקופתי ($12 ליום, $21 לשבוע).

2. אוטובוסים - באופן מפתיע יעילים וטובים, בניגוד לניו יורק מערכת הכריזה אשכרה עובדת וקל לדעת באיזה תחנה האוטובוס ומה התחנה הבאה. נסיעה עולה רק $1.70, אפשר לקנות כרטיס חד פעמי או להעביר את הצ׳ארליטיקט.

3. ליפט - האופציה המועדפת על המקומיים, ליפט שייר הולך הרבה יותר חזק מאשר אובר, וממש זול להתנייד ככה מהפרברים למרכז העיר.


מה לעשות?

בדיוק בשביל זה יש רשימה (חפשו את הרשימה "מה לעשות בבוסטון?")

בעיני המאסט זה יום שלם לפרידום טרייל, ללכת לסיור בהרווארד וללכת לפחות למוזיאון אחד (השלושה האהובים עלי הם מוזיאון הפיין ארטס, המדע והילדים).


טיפים אחרים

1. המע״מ במסצ׳וסטס הוא 6.25%, שזה פסיכי (בניו יורק הוא 4% וזה מעצבן). אבל - אין מע״מ על מוצרים שמוגדרים הכרחיים כגון קניות בסופר או בגדים.

2. טיפים - מקובל כמו בניו יורק, להשאיר 15-20% למלצר, $1 על כל משקה לברמן, ולתת טיפ קטן לנהג מונית ולבל-בוי במלון.

3. בוסטון לא דומה לניו יורק במבנה העירוני - אזור הדאונטאון קטן מאוד, ורוב העיר זה פרברים שנמצאים במרחק 20-30 דק׳ נסיעה בT. ממליצה בהקשר לינה ללכת דווקא על ארביאנדבי או מלון באחד האזורים השקטים, ולא לישון בדאונטאון - ברוקליין (brookline, לא להתבלבל עם ברוקלין...) היא שכונה מהממת, גם סומרוויל אחלה.


תבלו!

חוגגים את חגי ישראל בארצות הברית

חוגגים את חגי ישראל בארצות הברית

על ידי הומיז בוסטון

כילדים בעצמנו, לא בטוח שאהבנו את החגים בישראל, לא בטוח שעצרנו לחשוב מה משמעותם עבורנו. חגגנו אותם כי היינו רגילים. כי כל שנה בילדותינו המשפחה שלנו היתה נפגשת, אוכלת, מברכת, שרה, מחליפה מתנות, מתלבשת בחגיגיות. עומדת בפקקים הלוך או חזור. היו צחוקים, וכעסים, והתחשבנויות משפחתיות עם דוד או גיסה כזו או אחרת, היו אין ספור סיפורים קטנים, שבמהלך השנים בנו עבורנו את החוויה, שנקרא 'החגים'. 

כשבנינו את משפחתינו, וכמובן כשנולדו ילדינו, רצינו לבנות את מסורת החגים של המשפחה האישית והחדשה שלנו. מסורת, שתהיה גם המשך לכל שאהבנו ממשפחת המוצא שלנו (אבא, אמא) וגם שיהיו בה שדרוגים ושיפורים למנהגים שלא היו לרוחנו. עכשיו הרי אפשר- אנחנו כבר לא ילדים שהולכים אחרי הורינו, עכשיו אנחנו ההורים. אנחנו רוצים להחליט מה יהיו הערכים שנלמד את ילדינו, כולל ערכים יהודיים. אנחנו רוצים שהמסורת תיתן להם, אולי כמו לנו, בסיס, 'נמל בית' מוכר וטוב, שממנו אפשר גם להתרחק כשרוצים, כמו למשל, לעבור לגור בארצות הברית ולדעת כל הזמן 'שישראל נמצאת שם בשבילי גם מרחוק'.


מומלץ להורים לעצור ולחשוב:

- מה הערכים שתרצו להעביר לילדיכם בנושא החגים היהודיים? מה מסורת החג שהייתם רוצים לבנות במשפחה שלכם? 

כשחיים בישראל לא חייבים לחשוב יותר מידי על החגים. במערכת החינוך מלמדים את הילדים את משמעויות החג, ואת השירים המוכרים. בערב החג כל עם ישראל מתכנס בחגיגיות. אתה יהודי וישראלי מעצם שהותך בישראל. לא צריך יותר. 

כשעוברים לגור עם הילדים בארצות הברית, צריך לעצור ולחשוב איך רוצים לחגוג עם הילדים את החגים. כי כשאתה מגדל ילדים ישראליים בארצות הברית (פרדוקס בפני עצמו) כל דבר שקשור לישראליות ויהדות כבר לא מובן מאליו. חשוב שההורים לא יפעלו כאוטומט, ולא יכחישו את חשיבות ההחלטה שלהם בנושא. 

זה לא מובן מאליו שילדיך ידעו את שירי החג, שיאהבו אותם, שיתרגשו מהם. זה לא מובן מאליו שהם ידעו את המנהגים, שיעצרו את שגרת היומיום לחגוג. זה לא מובן מאליו שירגישו יהודים, שירצו מבחירה להיות חלק מהיהדות. 

זה נכון, שבאיזורים מסוימים בארצות הברית (ניו יורק למשל) יש 'אווירה יהודית' בחגים. אין לימודים בראש השנה וכיפור, יש שפע בתי כנסת, ומוסדות יהודיים שעוסקים בחגים. ישראלי שרוצה לחגוג את מנהגי היהדות, לא יתקשה למצא את המקום המתאים לכך בסביבתו הקרובה. ובכל זאת- חנויות לא נסגרות, מערכת החינוך הציבורית לא עוסקת בחג, ורוב האנשים בסביבה אינם שותפים פעילים במנהגי היהדות. גם אצל הילדים- חלק מהחברים ישראליים ויהודים וחולקים איתם את המנהגים ואוירת החג, וחלק לא. כל הורה, ילד ומשפחה צריכים לעצב בעצמם את מנהגי החג, כי אף אחד לא יעשה זאת עבורם. לעיתים, יש צורך על מנהגי החג אף יותר מאשר בישראל- מאחר ואם לא ייעשה כך - לא יהיה לחג זכר מלבד הפעולות שתיזום המשפחה. 


חשוב שההורים ימצאו את הדרך המתאימה למשפחה שלהם, ולא את 'הדרך הנכונה'. 

לדעתי, האישית והמקצועית, אין דרך אחת נכונה להתנהג בחגים, כל משפחה בהתאם לסגנונה, תפיסת עולמה ומצפונה. כל מסורת חגים משפחתית שנבנית היא 'בסדר', כל עוד היא מתאימה להורים ולילדים, וכל עוד אינה פוגעת ברגשות הסביבה בה חיים. 

לגבי החגים היהודיים- יש משפחות שילכו לבית כנסת, ויש שרק יערכו סעודה חגיגית, יש שיבנו סוכה, ויש שרק יתארחו. יש שיצומו, ויש שיקפידו רק על צום בפומבי. יש שיקפידו ללמד את הילדים את שירי החג, ויש שפחות. 

בדרך הכלל הילדים מגיבים לנחישות ולבהירות המסר של ההורים. כשההורים יודעים מה הם רוצים, הילדים מגיבים בחיוב, ומשתפים פעולה. כשההורים לא ברורים לעצמם, כשיש מחלוקות ביניהם (אבא יותר מסורתי, ואמא מעדיפה פחות) גם הילדים מתבלבלים. 

חשוב לכן, שההורים יתאמו ביניהם את המסרים המשפחתיים לגבי החגים. אם יש מחלוקת יש לחפש את מקורותיה. בדרך כלל היא קשורה לזוגיות, ורק 'יוצאת' דרך נושא החגים

אם ההורים מרגישים שהם 'מסתבכים', מגיבים בקיצוניות ונוקשות, יש לשער שזה קשור לרגשות אשם או חרדות שרק 'מתלבשות' על נשוא החגים. למשל, אשם, שהילדים נפגעים מכך שהם לא עם המשפחה המורחבת בחגים, חרדה שהם מתרחקים מידי מהשורשים. כשההורים מודעים למניעים שלהם – קל להם יותר למצא את הדרך המתאימה להם ולילדים.


חשוב שההורים יקשיבו, ויתחשבו בתגובות הילדים למסורת החגים המשפחתית

כפי שלהורים יש את הדעות והתחושות שלהם כלפי החגים, כך גם לילדים. מומלץ לדבר איתם, לתת להם להביע את דעתם. לא לכעוס עליהם אם השירים או המנהגים לא מתאימים להם. לא להלחץ כשהם ציניים או מעבירים ביקורת על כל הנושא, במיוחד מתבגרים. צריך לזכור שהילדים יצטרכו למצא את הדרך המתאימה להם לחגוג את חגי ישראל, בדיוק כמו המבוגרים, וההורים אמורים ללוות אותם בסבלנות ובשיחה, בחיפוש זה שלהם. 


ולסיום, מומלץ למשפחה לגבש עמדה גם לגבי החגים האמריקאיים. מכיון שהילדים והמשפחה חיים בסביבה אמריקאית חשוב לגבי מדינויות לגבי אופן ההתיחסות אליהם- יש החוגגים רק את החגים האזרחיים, למשל, הארבעה ביולי , יום העצמאות האמריקאי. מרגישים שזה גם החג שלהם בתוך מי שמתגורר בארצות הברית. יש שלא רוצים כל קשר לחגים הנוצריים (כמו כריסמס) שלא יאים ליהודים. יש שישימו את המנורה של חנוכה ואת עץ חג המולד ביחד, ויגידו שחשוב לילדים להיות מעורבים במנהגי המקום בו הם חיים. ויש שירצו להכיר את מנהגי החגים הנוצריים רק כצופים מתענינים, אבל ידגישו לילדיהם שזה לא החג שלהם כי הם יהודים. 

שוב, אין תשובה מוחלטת מה צריך לעשות, כי המציאות של חיים בארץ בה אתה מיעוט אינה פשוטה ויש בה קונפליקטים בלתי נמנעים. כל משפחה צריכה לבחור לעצמה ולהיות שלמה עם דרכה. 


חלי ברק- שטיין


פסיכולוגית חינוכית מומחית. יועצת להורים, משפחות וזוגות.

מחברת הספרים: 'בגובה העיניים', 'תקשיבו לי רגע', 'כשהילדים יוצאים מהבית'

המדריך השלם לקניית בשר בארה״ב

המדריך השלם לקניית בשר בארה״ב

על ידי הומיז בוסטון

בין כל הדברים שצריך להתרגל אליהם בעיר החדשה, לפעמים דווקא הדברים הקטנים שאנחנו לא מצליחים להבין יכולים להיות המתסכלים ביותר. 

אחד מהם הוא עניין קניית הבשר הטרי פה: בטוח שמתם לב שיש כמות שונה של היצע אצל הקצבים, והשמות, הו השמות! איך אומרים את זה??

אז דבר ראשון, חשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר באותו הבשר (אנחנו כמובן מתייחסים כרגע לבקר ולא לסוגי בשר אחרים). ההבדל בהיצע, בנתחים ובשמות טמון בעובדה שיש דרכים שונות לחתוך את הבשר. בישראל, נהוג לחתוך לפי השיטה הצרפתית, ואילו פה בארה"ב נהוג לחתוך לפי השיטה האמריקאית. 

כמו תמיד, אנחנו פה בשבילכם! קבלו את המדריך ל"איך אומרים את זה - גרסת הקצבייה" 


אנטריקוט - Rib / Rib eye (אל תדאגו, זה בדיוק אותו חלק סטייק שאתם מכירים מהבית)

ורד הצלע (בארץ מקובל להתייחס לחלק הזה גם כאל אנטריקוט) - Chuck eye roast

צלעות - Chuck roast

חזה בקר - Brisket

כתף מרכזי - Silver tip roast

צלי כתף - Minute steak roast

פילה מדומה - Petite tender

מכסה הצלע - Chuck cover

שריר קדמי - Shin / Shank

אסאדו / קשתית - Short ribs 

צוואר - Neck clod

סינטה - Sirloin

פילה בקר - Tenderloin

שייטל - Rump

אווזית - Top sirloin

ירכה - Thick flank

צ'אק - Rump cup

כף - Topside

פלדה - Flank steak

שריר אחורי - Shank

ראש ירכה - Silver side

בשר ראש - Beef cheeks

לשון - Tongue

כבד - Liver

קיבה - Tripe

מח - Brains

שקדים - Sweetbreads

ריאות - Lungs

כליות - Kidneys

מעיים - Intestines

לבלב - Pancreas

אשכים - Testicles

סרעפת - Diaphragm

חצאית - Skirt Steak

זנב שור - Oxtail

גידים - Beef Tendons

נתח קצבים - Hanger Steak


בתאבון, ותהיו חברים - שתפו מתכונים מוצלחים בתגובות!



מניעת פגיעות קור בבית

מניעת פגיעות קור בבית

על ידי הומיז בוסטון

קר, מאוד קר,

כיצד למנוע פגיעות קור בבית

הסופ"ש הקרוב יהיה הרבה יותר קר, לכן ריכזתי עבורכם מספר טיפים:

  1. השאירו ברזים מטפטפים במהלך הלילה או בשהייה ארוכה מחוץ לבית כדי למנוע פיצוץ בצינורות המים.
  2. בודדו צינורות מים החשופים לקור. צינורות בעליית הגג או בקיר חיצוני. בידוד פשוט, מעין "שרוול", לצינורות חשופים עולה כ-10 $.
  3. השאירו את החימום בבית עובד גם אם אינכם נמצאים בבית. מומלץ שהטמפרטורה בבית לא תרד מתחת ל-55 מעלות.
  4. מערכת baseboard נוטה לעיתים להיחלש בקור עז, והמערכת תתקשה להגיע לטמפרטורה שקבעתם.

ממליץ להעלות את הטמפרטורה של בויילר המים מ-180 מעלות ל-190 מעלות, כך תשפרו במקצת את הטמפרטורה בבית.

שיהיה סופ"ש חם,

גיא פלג MAKLEE HOME


איך מוציאים רשיון נהיגה

איך מוציאים רשיון נהיגה

על ידי הומיז בוסטון

כתושבים זרים בארה״ב, אתם מחויבים שיהיה לכם רישיון נהיגה לפני שתוכלו לנהוג בכל רכב. יחד עם זאת, רישיון הנהיגה הזר שלכם באנגלית מאפשר לכם לנהוג ללא משגיח בכל רחוב, דרך, כביש מהיר, גשר או מנהרה, מלבד אזור בחינה של משרד הרישוי האמריקאי (DMV). כשתלכו להגיש בקשה לרישיון, הביאו איתכם את כל המסמכים הנחוצים. מסמכים לזיהוי כגון דרכון, מספר Social Security, רישיון נהיגה זר, תעודת לידה או תעודת תושב קבע, והוכחה למצבכם החוקי בארה״ב. לעיתים קרובות תתבקשו להביא גם הוכחה על כתובת מגורים כגון חשבון חשמל, גז, טלפון או מים וחוזה שכירות על שמכם כדי לאשר שאתם תושבי המדינה. ישנם כמה תנאים כלליים שתצטרכו לעמוד בהם לפני שתוכלו לקבל רישיון נהיגה מקומי וביניהם מבחן בכתב, בדיקת ראיה ומבחן נהיגה.


אזרחי מדינת ניו-יורק שמלאו להם 16 שנים או יותר רשאים להגיש בקשה לרישיון נהיגה במדינת ניו-יורק. אינכם צריכים להיות אזרחים כדי לקבל רישיון נהיגה מקומי, אישור למידה או כרטיס זיהוי במדינת ניו-יורק – אך תצטרכו להראות מסמכים המוכיחים שאתם במדינה באופן חוקי. אם אתם מתחת לגיל 18 או הורה של נהג מתחת לגיל 18, ישנן מגבלות לזכויות הנהיגה האפשריות במדינת ניו יורק, אותן אפשר למצוא בחוק הרישיון ההדרגתי ומגבלות לנהגים מתחת לגיל 18. יחד עם זאת, אם אתם מעל גיל 17, אתם זכאים לרישיון נהיגה בוגר (דרגה D או M) אם יש לכם רישיון נהיגה צעיר או רישיון צעיר מוגבל וסיימתם בהצלחה תיכון המאושר על ידי המדינה או קורס לימוד נהיגה במכללה (College). כשימלאו לכם 18, תקבלו באופן אוטומטי רישיון נהיגה בוגר בדואר.


אם אתם מגישים בקשה לרישיון בפעם הראשונה שלרוב תקף ל5 שנים, ישנם מספר שלבים שצריכים לנקוט:


שלב 1: ודאו איזה סוג רישיון אתם צריכים

במדינת ניו-יורק ישנם סוגים שונים של רישיונות שתוכלו להגיש בשבילם בקשה:


A – מסחרי (CDL) – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 21 שנים או יותר לנהוג ברכב חד-יחידתי או שילוב של רכבים.


B – מסחרי (CDL) – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 18 שנים או יותר לנהוג ברכב חד יחידתי שנהג מסוג E יכול לנהוג בו, בנוסף לאוטובוסים ומשאיות שדירוג המשקל הכולל שלהן הוא 26,001 או יותר.


C – מסחרי (CDL) – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 18 שנים או יותר לנהוג ברכב חד יחידתי שנהג מסוג E יכול לנהוג בו, בנוסף לאוטובוסים ומשאיות שדירוג המשקל הכולל שלהן הוא 26,000 או פחות.


D – מתפעל – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 18 שנים או יותר, או גיל 17 לאחר קורס חינוך נהיגה כדי לנהוג במכונית נוסעים ומשאיות שדירוג המשקל הכללי שלהן 26,000 או פחות, וכלי רכב נגררים מאחורי רכבים (לדוגמה קרון נגרר) במשקל כולל מקסימלי של 10,000 lbs או פחות.


DJ – מתפעל צעיר – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 16-17 שנים לאחר קורס חינוך נהיגה כדי לנהוג במכונית נוסעים ומשאיות שדירוג המשקל הכללי שלהן 10,000 lbs או פחות, וכלי רכב נגררים מאחורי רכבים (לדוגמה קרון נגרר) במשקל כולל מקסימלי של 3,000 lbs או פחות.


E – להשכרה – מונית, נהגים אישיים, לימוזינות שתוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 18 שנים או יותר כדי לנהוג באותם רכבים מדרגה D ובנוסף רכבים להשכרה הנושאים 14 נוסעים או פחות.


M – אופנוע – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 18 שנים או יותר, או גיל 17 לאחר קורס חינוך נהיגה.


MJ – אופנוע צעיר – תוכלו להגיש בקשה אם מלאו לכם 16-17 שנים לאחר קורס חינוך נהיגה.


שלב 2: תצטרכו לקבל אישור נהיגה שתוכלו להגיש בשבילו קשה במשרד ה

DMV שם תעשו מבחן בכתב. התכוננו למבחן על ידי קריאת מדריך הנהג במדינת ניו יורק (New York State Driver’s Manual). עם רישיון נהיגה בתוקף ממדינה אחרת ואישור נהיגה של מדינת ניו יורק תוכלו לנהוג ללא מלווה בכל רחוב, דרך וכביש מהיר מלבד באזור הבחינה במשרד הDMV.


שלב 3: לאחר קבלת אישור הנהיגה, תצטרכו לעבור אימון נהיגה בפיקוח ובנוסף לקחת קורס חינוך נהיגה לפני שתוכלו לעשות את מבחן הנהיגה שלכם.


שלב 4: לאחר שעברתם את המבחן, הבוחן ייתן לכם רישיון זמני המאפשר לכם לנהוג. לאחר קבלת הרישיון בפעם הראשונה (או רישיון שנשלל) יהיו לכם 6 חודשים ״על-תנאי״. הרישיון שלכם יושעה ל60 ימים אם תורשעו במהירות מפורזת, השתתפות במרוץ, נהיגה פרועה, אי שמירת מרחק או כל 2 עברות תנועה בזמן תקופה זו. לאחר סוף ההשעיה, יהיה לכם 6 חודשים ״על תנאי״ נוספים. אם תורשעו בשנית במהלך התקופה השנייה, רישיונכם יישלל לפחות ל6 חודשים שלאחריהם תקבלו 6 חודשים נוספים ״על תנאי״.


עלויות:

עלויות להגשת בקשה משתנות ותלויות בסוג הרישיון שאתם מגישים אליו, הגיל שלכם והיכן אתם גרים.


במידה ורישיונכם נגנב, נהרס או אבד, תוכלו להחליפו דרך אתר האינטרנט, דרך הדואר או באופן אישי במשרד הDMV. כדי לשחזר רישיון שבוטל צריך קודם להגיש בקשה ולקבל אישור מהיחידה לשיפור נהיגה של DMV לפני שתוכלו להגיש בקשה לרישיון נהיגה חדש. תוכלו לקבל אישור על כך באתר האינטרנט או בדואר. יש לחדש את הרישיון לפני שפג תוקפו או שיתכן ותצטרכו לשלם קנסות. תוכלו לחדש את הבקשה באתר האינטרנט, בדואר או במשרד הDMV. כדי לשדרג את הרישיון לאחד מורחב (EDL) יש להגיש בקשה במשרד הDMV בו תקבלו את כל המידע הנחוץ להגשת הבקשה.

אז מה זה בכלל טנקסגיבינג?

אז מה זה בכלל טנקסגיבינג?

על ידי הומיז בוסטון

ביום חמישי האחרון בכל נובמבר מתכנסות משפחות ברחבי ארצות הברית כדי לחגוג את הטנקס-גיבינג, חג מתן התודה בתרגום חופשי. חג שתכליתו אמירת תודה מרוכזת, ובשביל רוב האמריקאים משמעותו ארוחה ומפגש משפחתי גדול, יש הטוענים שגדול ומשמעותי כמו קריסמס. סעודת החג בדרך כלל מתחילה בשעות אחר הצהריים, נהוג לבלות יום שלם בחיק המשפחה והחברים, לצפות בבוקר במצעד ואז בפוטבול ובינתיים להתכונן לסעודה עצמה. הארוחה כוללת בעיקר תרנגול הודו צלוי, ומאכלים שמבוססים על מזון שהתגלה לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, וכן יבולים עונתיים לסתיו. מרבית יהודי ארצות הברית נוהגים לחגוג את חג ההודיה, שכן הוא אינו חג בעל אופי דתי-נוצרי. והמסורת הלא כתובה של תושבי ניו יורק שלא חוגגים את החג כהלכתו, היא ללכת לצפות בסרט ולאכול דים-סאם כאשר העיר ריקה ורוב המסעדות לא פתוחות :) מקור החג: המתיישבים הראשונים בארצות הברית נתקלו בקשיי התאקלמות רבים: לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהילידים האמריקאים (האינדיאנים) ולמדו איך לגדל תוצרת חקלאית, החלה התאוששות במצבם. כדי להודות על היבול, ועל העזרה המשמעותית שקיבלו הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה הראשונה נחגגה בשנת 1621 במסצ׳וסטס וכללה את כל יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטה, תפוח אדמה) עם הזמן, התפשט המנהג לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינוקלן להפוך את הסעודה המסורתית לחג לאומי. אז בין אם אתם חוגגים היום עם משפחה או חברים, או פשוט מכינים עוף בתנור 😉 זה יום מצוין לעצור לרגע, להרים את הראש, להסתכל סביב ולראות שהחיים שלנו דבש. ולהגיד תודה.
1
2
3